מאי 2024
הי כולם, שוב שמחתי לקבל הודעות מכם, כיף שכל פעם זה נוגע במישהו אחר יותר.
אז שוב תודה לא ברור מאליו!
שלום לכל המצטרפים החדשים, מי שלא מכיר מוזמן להיכנס לקישור ולטייל באתר שלי שהוא
בעיקר יחשוף בפניכם את העולם האסתטי שלי בשנים האחרונות.
ומי שרוצה להשלים פערים מוזמן לחזור אל הבלוגים הקודמים:)
"אם הייתי יכולה
לצאת מהראש שלי
ללכת ולמכור בשוק
את המחשבות שלי
אם כל הרחובות היו ריקים עכשיו
הייתי ריקה גם אני
והזמזום הזה שלא מפסיק
זאת המלחמה שלי
ואני יודעת שהוא לא ישאיר אותי לבד
מה כבר ביקשתי
תהיה לי מים חיים
כי בסוף היום אנחנו
יחפים ופשוטים
אם תמשוך אותי אלייך
מעל עננים
בחלומות שלי אנחנו
יחפים ופשוטים
אפילו לא למכור
לחלק בחינם
רק שיקחו את המשקל ממני
זה יותר מדי
וזו תקופה קצת מוזרה
להיות בן אדם
הייתי מוותרת על הגוף
רק נשמה בעולם...
חודש מאי הוא מאתגר לכולנו, בין ימי זיכרון לעצמאות, בין שיגרה למלחמה, בין חללים וחטופים לאירוויזיון שגרם לכולם גאווה גדולה !
את השיר למעלה כתבה יסמין מועלם(עם טהר שפי רפלד), אני זוכרת שסיפרה שכתבה אותו בתקופת הקורונה, זוכרים את התקופה הזו אי שם לפני 4 שנים?
זו הייתה תקופה באמת מוזרה שלא ידענו את נפשנו, בעיקר היסטריה וחרדות סביב מחלה שהרעידה את כל העולם, גרמה לריחוק קיצוני במין האנושי שהפך לדפוס התנהגות שלנו לתקופה די ארוכה.
מצד שני זה הביא הרבה טוב, צניעות, התכנסות, הוקרת החיים, והרצון לחיות אותם בפשטות בדיוק כמו בשיר.
החודש האחרון החזיר אותי קצת אחורה אחרי חודשים של עבודה עצמית שמטרתה היתה: "אם את רוצה שיהיה טוב, תעשי טוב, תהיי בטוב, אי אפשר לעשות טוב אם את לא בטוב...
יותר מ200 ימים ישנם ילדים נשים, גברים ומבוגרים שעדיין נמצאים בשבי, בתוך חלום בלהות שלא נגמר וזה קשה לשאת זאת אבל מצד שני, אני כאן! למה קשה לי? אני חיה, אוכלת שותה מתקלחת ישנה...תהיי בהודיה ותמשיכי בטוב.
רק שיחזרו כבר שנוכל לחיות באמת ובעיקר לשמוח באמת!
מאמינה שכולנו נמצאים בין לבין, בין כאב לשמחה, בין שחור ללבן, אז הכנתי רשימה ובה הצעות פשוטות ונגישות שעוזרות לי להרים את האנרגיה בימים אלו בתקווה שיעזרו גם לכם:
-מוזיקה שאתם ממש אוהבים ושעושה לכם טוב על הלב ואפילו גורמת לכם לשיר ולרקוד.
-חיבוק ארוך וטוב מכל מי שקרוב אליכם וכמה שיותר.
-מדיטציה, המלצתי על כמה אבל מה שאתם מתחברים אליו הכי.
-חזרה לבסיס, מנהגים, משחקי ילדות, כל דבר שהוא זיכרון טוב.
-ליצור או לצרוך אומנות, לראות תערוכה או סתם לדפדף בספר של עיצוב שאוהבים.
-להבין שאם לא טוב לי, לקבל את זה, להיות, לחוות, זהו עניין זמני. ואותי זה מרגיע.
-לשוט למחוזות דמיוניים, כתיבה או צפייה בסרט חדש או כזה שראינו כבר וממש אהבנו.
-מפגש פנים אל פנים עם חברים או משפחה, לפגוש אנשים בעבודה שנעים לדבר איתם.
החיים שלנו בתקופה כזו מקבלים משמעות גדולה יותר ועל כן הפרספקטיבה על חיינו השתנתה לטובה.
אנחנו רוצים לחיות טוב יותר אבל בפשטות, לחוות כל רגע, לעשות את מה שאנחנו אוהבים, לבלות עם משפחה וחברים ולנצור רגעים יפים וחוויות, והכי חשוב להבין שבדרך לא יהיו רק ניצחונות, שמחות ורגעים יפים, אלא גם אובדן, כישלונות, פחדים וכאב, כי הם גם חלק בלתי נפרד מחיינו ומהדרך שלנו.
הכל נמצא שם והחיים לא היו שלמים אחרת, בדיוק כמו היין YIN והיאנג YANG מהפילוסופיה הסינית, שהם גם רע וגם טוב, גם שמח וגם כואב, לא היינו יכולים לחיות בהודיה על הטוב אם לא היינו חווים גם כאב ועצב.
ברגע שניתן מקום לחושך נוכל לראות גם את האור!
ואם נבחר בטוב, נבחר להיות, לחיות ולנצל את הזמן לטובה.
למי שלא נחשף עדיין ליין ויאנג צירפתי את הציור המפורסם הנקרא ה- Tai Qi, שימו לב שבו הכל קיים זה לצד זה או האחד בתוך השני כמו שתמיד חשוך לפני עלות השחר... היין והיאנג יוצרים את השלם, הם הפכים מנוגדים זה לזה אך גם משלימים זה את זה. העיגולים הקטנים מסמלים שבכל יין יש יאנג ובכל יאנג יש יין. הם תהליכים מעגליים ומחזוריים המשתנים כל הזמן, עונות השנה, בוקר ולילה ועוד ברשימה לפניכם.
הפעם השפה הויזואלית והרגשית שלי תהה בשחור לבן ויש לזה כמה סיבות: יש מין תעוזה עוצמה ודיוק בצילומים ובעבודות בשחור לבן, זהו שילוב קלאסי ועל זמני, ווידוי קטן, אני מרגישה יותר בנוח לדבר בשחור לבן בחודש הכה מורכב הזה... למרות ששחור לבן זו אהבה גדולה שלי מאז ומתמיד ומרגישה שם הכי נוח וטבעי, זוהי החזרה לבסיס שלי:)
תמיד התעסקתי בקצוות וניגודים ביצירות שלי, בשחור ולבן כאמירה והן כצבעים, כצללים ורבדים.
למרות שאף פעם לא האמנתי בקצוות ובקיצוניות אלא במורכבות של הדברים, בגם וגם, היום אני מבינה שחקרתי דרכם את מערכת היחסים הקונטרסטית הזו, את מה שקורה בין שני הקצוות.
מה שהעסיק אותי בעיקר, איך מגשרים ביניהם, פנימה והחוצה, איך מחברים ביניהם ויוצרים דואליות ואופטימיות.
אז אתחיל הפעם ב 3 עבודות שיצרתי וצילמתי, סביב אותו הנושא הנ"ל,עבודות עם עצב לצד תקווה.
נרגשת לספר שניתן לרכוש אותן בחנות באתר כדפוסי פיין ארט ממוסגרים באיכות מוזיאלית.
העבודה ALBA-שחר באיטלקית. הניצוץ-האור מתוך האפילה, הוא שחר של יום חדש.
העבודה KURO -שחור ביפנית. העבודה מושפעת מהאיקבנה ומעגל החיים.האלמוג הלבן חסר החיים ,צמיחת האנטוריום השחור והדקל במעגל מבטאים הרס וצמיחה, מוות ותחיה.
העבודה BACIO- נשיקה באיטלקית. העבודה מדברת על שכול, על טוהר ורוך ועל אור גדול מתוך החושך, הוקדשה בזמנו לסבתי ז"ל.
מצרפת קישור לחנות באתר, שם תוכלו לראות את הפרינטים מוצגים עם פספרטו ומסגרות בצבעים שונים.
כמו כאן לדוגמא:
אם בזמן הקורונה התכנסנו פנימה פיזית וחלקנו גם רוחנית מאז השביעי באוקטובר זה מרגיש שהרצון הוא להחיות את חיינו! להוסיף תבלין חדש לחיים שלנו, משהו שלא עשינו אף פעם, חבר או חברה חדשים, הרגלים חדשים ומרגשים, סיום קשרים שכבר לא מועילים וכן גם הרגלים לא טובים, כל דבר שיכול לתרום לנו ,להחיות אותנו מחדש, ולהחזיר לנו את אנרגיית החיים.
אני לדוגמא התחלתי ללמוד צילום מקצועי, משהו שרציתי לעשות כבר שנים ולא מצאתי את הזמן...בקרוב מאוד אחשוף עבודות...עוד קצת, צריכה להתרגל לרעיון אז היו סבלנים:)
אספתי חומר וויזואלי בשחור לבן, צלליות של יופי, אומנות, אסתטיקה ועיצוב להשראה והעלאת אנרגייה טובה:
משמאל לימין:
1.צילום של הצלם: Sabastiao Salgado
2.מותג האופנה האקסטרווגנטי Schiaparelli
3.המותג Chloe
4.הירח FULLMOON (מקור לא ידוע).
5.מותג האופנה BALMAIN
6.מכתב לכל מי שמאחל לשלום- אלישבע רווח.
7.צילום של הצלם Harry Callahan 1949
8.איור של 1894 -The black cape" Aubrey bearrdsley"
9.חלק מפרויקט גמר שלי בשנקר- צילום בן לם 2004
10.האישה נוטפת הסטייל והשיק Diana Vreeland במט גאלה ב 1972.
11.השגחה עליונה- של הצלם דין אביסר
12.מותג היין TOLEDO wine
נְקוּדַת אוֹר
נקודת האור שלי היא האומנית רונית פורת. רונית עוסקת במדיום הצילום ומשתמשת בחומרי ארכיון ,משחקת בניגודים ויוצרת עולם חדש של חיבורים מפתיעים כמו העיסוק בגוף, טבע וחיתוכי צורות, אלו הופכים יחד לאסתטיקה הרמונית מרגשת. הצבעוניות נעה בין השחור ללבן ומה שביניהם, מה שיוצר יותר עומק ורגש.
תוכלו להכיר את רונית יותר ואת מה שעומד מאחורי העבודות שלה בראיון בפרוטפוליו
לעוד עבודות של רונית ואודותיה
פנים אל פנים, להיות יחד פיזית, הרבה אנשים מספרים שזה הדבר היחיד שמחזיק אותם, אני רואה איך אני מרגישה לאחר מפגש כזה, מאז ה7.10 אנחנו מתקרבים יותר ורוצים לבלות יחד ויש לזה תוצאות נפלאות ומשמעותיות.
בהקשר זה רציתי לשתף בכמה רעיונות למפגשי סדנאות שזירת פרחים היכולים להתאים לכל אירוע,חגיגת יום הולדת ועוד.
מוזמנים ליצור קשר במייל או בוואטסאפ לכל שאלה,מבטיחה לענות במהרה:)
עוד הפקה אחת שלא יכולתי להתעלם ממנה כי היא מדייקת את האווירה הויזואלית של הבלוג החודש.
זוהי הפקת צילומי הקוטור של ג'אן פול גוטייה האהוב, הקולקציה עשירה במשחקי הניגודיות בצבעים, צלליות וחומרים. חקירת גזרות, חלקן מזוהות מאוד עם גוטייה ובחלקן הוא ממשיך לקחת הכל אל הקצה עם המון עומק ואסטתיקה עוצרת נשימה. תענוג !
הַמְלָצָה
הפעם ממליצה על הסרט "רפסודה בוהמית".
ראיתי אותו בפעם הראשונה לפני כמה שנים אבל כמו שהמלצתי לחזור לסרט שאהבנו, זה בהחלט סרט שלא רציתי שייגמר אז וגם הפעם...מוזיקה ,משחק והפקה מדהימה שעשתה לי טוב בלב.
משם עברתי ליו טיוב להופעות כמו LIVE AID וגם FREDDIE TRIBUTE נוסטלגיה נעימה.
בתמונה פרדי מרקורי וג'ין סימור בתצוגת אופנה FASHION AID ב1985.
מי שעדיין לא רשום ברשימת התפוצה שלנו מוזמן להירשם לניוזלטר-הבלוג הבא בתחתית הדף ומחכה לתגובות שלכם כמו תמיד:)
מאיה
Yorumlar